טיפול דינמי ממוקד

 

 

טיפול פסיכודינמי, או פסיכותרפיה דינמית, מתייחס למספר זרמים תיאורטיים וטיפוליים שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה, אותה פיתח זיגמונד פרויד במחצית הראשונה של המאה ה-20.

טיפול דינמי מתייחס לספקטרום של גישות טיפול, מטריה של שיטות פסיכותרפיה שכוללת חקר היבטים של העצמי, שאינם לגמרי מודעים, בעיקר באופן בו הם עולים ביחסים בין המטופל למטפל, בחלימה, באסוציאציות, זכרונות ילדות ועוד.

ל הזרמים הטיפוליים הדינמיים מניחים את קיומו של 'לא מודע', אזור נפשי בו מתחוללים אירועים, נוכחות חרדות ונוצרים קונפליקטים, שאין לנו דרך להיות מודעים אליהם בדרכי החשיבה המוכרות.

הנחה נוספת היא כי חוויות עבר, אירועי ילדות וקשרים עם 'אחרים משמעותיים' שנצרבו בזיכרון, אך אינם זמינים באמת- ממשיכים ומשפיעים על חוויתינו את עצמנו, על מערכות היחסים שלנו עם אחרים ועל תחושת הסיפוק והמימוש העצמי שלנו כיום.

הזיכרון שלא נזכר, החוויות, הקשרים המורכבים עם דמויות הוריות, כל אלו ממשיכים ומשחקים תפקיד מרכזי בתפקוד היום יומי של האדם ומשפיעים על ה-WELL BEING שלו.

פסיכותרפיה דינמית ממוקדת משלבת בין העומק והמורכבות של פסיכותרפיה אנליטית עדכנית, לבין התמקדות בהיבט המרכזי אשר הביא לפנייה לטיפול. השלב הראשוני בטיפול הינו זיהוי תצורת המצוקה וקישורה לרגש או כאב, תוך שימוש יזום בזיכרונות מוקדמים וחלומות של הפונה ככלים אבחוניים ותרפויטיים. בהמשך, השיח הטיפולי מתמקד בשיח תיאורי ופרשני לגבי הגורמים להתפתחותה של תצורת המצוקה הספציפית למטופל ובהבנת השלכותיה על חיי המטופל.

×
דילוג לתוכן